1 מתוך 43 
 מה האמת...? לא קוסמית, גדולה, מוארת, רחבה. אין צורך בזה. נקודתית. מה האמת...? אני נהנית ממוזיקת ג'אז ופסנתר חושניים. אני מפחדת לחיות. אני מפחדת לאהוב. אני מפחדת לבוא. אני נפגעתי מינית מאבא שלי מאז שהייתי ילדה קטנה. אני הגנתי עליו כל השנים האלה. אני מפחדת לגעת בזה. .....לגעת בזה זה הסיכוי היחיד שלי ללחיות חיים. אני פגועה מינית. אין לי אמון בביחד אמיתי בחיי. אני עצורה מינית. אני חיית מין שמייחלת לצאת מהכלוב ולשאוג ולרוץ פרא, חופשייה וטובה. אני אוהבת נשים. אני נמשכת לגברים. אני מפחדת לאהוב גברים. אני לא יודעת אם אני מסוגלת לאהוב גברים. אני מפחדת ממיניות. אני כל כך מינית........ אבא שלי דפק אותי. אני חולמת על חיים. אני חייה בחלום. אני רוצה כבר להיות שם..... אני כאן. אני לא מאמינה שיש אהבה בשבילי בעולם בדיוק כמו שאני עכשיו. אני עסוקה בחוץ. אני מפחדת מהבחוץ. אני מרגישה שהבחוץ מוציא אותי מעצמי. מרגישה שעם עצמי אין מקום לאף אחד אחר, אלא אם כן נבחר בפינצטה....מאוד ספציפי. מול הכאב של הפגיעה המינית עולה תשוקה ותאבון מיני כמו צונאמי, כח טבע שמחריב הכל בדרך. אני מסתחררת בתוך מערבולת הצונאמי. אני מפחדת. אני מפנה עיניים בקושי רב מאלה של אבא שלי ואומרת בקול רם, גם אם בלחש : יש בינינו סוד אתה פגעת בי מינית אתה בגדת בי אתה הרגת אותי אני הייתי ילדה קטנה אתה בן זונה אתה מ פ ל צ ת אתה נוראי אתה לא ראוי להקרא אבא שלי אתה הרוצח שלי אני הקורבן שלך אני ילדה קטנה אני רוצה אהבה אני מבולבלת אני לא יודעת להגיד לך לא אני לא יודעת שמותר לי אני לא יודעת שאני אמורה ת פ ס י ק אתה מ פ ל צ ת !!!!!!!!! מול המבט שלך אני קפואה. אני לא שלי. לא שייכת לי. שייכת לך ולהבטחתהאהבה שבעיניים שלך, שבסוד שלנו רק של שנינו. אני לא שלי. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה